- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק ת"א 27228-11-11
|
ת"א בית משפט השלום באר שבע |
27228-11-11
19.2.2012 |
|
בפני : ישעיהו טישלר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: בנק לאומי למשכנתאות בע"מ |
: 1. אריה צבן 2. ציונה צבן |
| החלטה | |
1. בפני בקשה לדחות תובענה על הסף.
2. מדובר בתביעה בסכום של 1.5 מליון ש"ח שהגישו בני זוג נגד בנק לאומי. על פי האמור בבקשה לדחייתה של התובענה האמורה, מדובר בגלגול רביעי (!) של תביעה שהוגשה לראשונה עוד בשנת 2002.
3. התובענה הראשונה, הוגשה לבית משפט לתביעות קטנות בבאר שבע, והוכרעה על פי הסכמה שקבלה תוקף של פסק דין. לאחר מכן, התובעים הגישו תביעה נוספת לבית המשפט השלום בתל-אביב (ת"א 43478/05) ותובענה זו, נמחקה בשנת 2008.
נסיונם של התובעים להביא לביטולו של פסק-הדין הראשון של בית המשפט לתביעות קטנות, משנת 2003 - לא צלח.
התובעים לא אמרו נואש, הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (כב' השופט ניל הנדל) - גם בקשה זו נדחתה.
הפירוט שלעיל, הוא פירוט חלקי מאוד של ההליכים שהתובעים יזמו, ואשר העסיקו מספר לא מבוטל של שופטים.
טענת הבנק הנתבע בתמצית, היא, שהתובעים ממחזרים שוב ושוב את התביעה, ואינם מתחשבים בכלל הידוע של "סופיות הדיון".
4. התובעים הגיבו לבקשה לדחות את תביעתם על הסף, וטענו בין השאר, כי :
1. כתוצאה ממחדלי הבנק, נגרם להם נזק "אדיר" בסכום של למעלה מסכום של 1.5 מליון ש"ח.
2. פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות, לא התייחס במפורש למחדל של אי המצאת מכתב כוונות, אלא התייחס רק לנזק הכלכלי שנגרם עד למועד הדיון.
לטענת התובעים, מדובר בנזק מתמשך, והתביעה דהאידנא נוקבת בנזק שנגרם על ידי הבנק, עקב אי המצאת מכתב הכוונות בזמן שלאחר מתן פסק הדין.
התובעים טוענים איפוא, כי הנזק הנתבע בתביעה הנוכחית, התגבש רק אחרי שניתן פסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות.
5. דיון והכרעה:
כידוע, המבחן הקובע אם קיים מעשה בי-דין, הוא מבחן של זהות העילה ולא של זהות הסעד.
השיקול הקובע הוא, שלא מן הצדק להטריד את הנתבע בתביעות רבות בשל אותו מעשה.
ראו: ע"א 246/66 קלוזנר נ' שמעוני, פד"י כב' (2) 592,582,561 .
בחינת זהות העילה, לענין יישום הכלל בדבר "השתק עילה", מחייבת השוואה של רכיבי התביעות הנטענות. השוואת הרכיבים בשתי התביעות, אינה בדיקה מתמטית והכלל יחול וייושם , גם אם נכללו בתביעה נוספת רכיבים שלא פורטו בתביעה הקודמת.
ראו: ע"א 8/83, גורדון נ' כפר מונאש פד"י לח (4) 801,797.
המבחן לקיום זהות בין עילת התביעה לעניין מעשה בי דין, הוא, אם יכול וחייב היה התובע לרכז את כל טענותיו הנוגעות למעשה שבגינו הוא תובע, בתובענה אחת, אם התשובה לכך חיובית, קיים השתק עילה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
